חריקת שיניים, הנקראת גם ברוקסיזם (Bruxism), היא תופעה פופולרים למדי, בה אנשים נועלים או חורקים שיניים, בעיקר בלילה. הרעש נוראי (בן/בת הזוג בד"כ סובלים), וזה יכול לגרום לשחיקה של השיניים, לנסיגת חניכיים, לכאבי ראש ועוד. רופא השיניים אבחן שיש לי ברוקסיזם לפני כ-5 שנים, ומאז אני בחיפוש אחרי הפתרון.
לרוב מייחסים את חריקת השיניים ללחץ, והפתרון המוצע הוא סד-לילה, שלא מונע את הפעולה עצמה, אך גורם לכך שהשיניים לא נשחקות, ובכך חלק מהתופעות (כולל הרעש) נפתרות.
הדבר הראשון שעשיתי הוא סד-לילה, כמו שרופא השיניים המליץ. עשיתי את הסד אצל רופא פרטי, וקיבלתי סד שלא היה לי מאוד נוח איתו. מאוחר יותר, עשו לי סד לילה נוסף, תחתון (הקודם היה על השיניים העליונות), שכולל הגבהה בחלק האחורי שלו כך שבעצם בזמן שאני שם אותו הפה שלי נשאר קצת פתוח, וכך השיניים היחידות שבמגע הן האחוריות. הסד הזה היה הרבה יותר נוח, ובו השתמשתי עד לא מזמן.
מכיוון שהסד לא נותן פיתרון, המשכתי לחפש פתרונות אחרים. למרות שאני אדם רגוע מטבעי, לא נראה לי הגיוני שחריקת השיניים קשורה למתח, במיוחד שגם בזמנים שבהם עשיתי מדיטציות לפני השינה, לדוגמא, לא שמתי לב לשינוי. אחרי זמן מה, נתקלתי במכשיר ביו-פידבק שנראה לי מעניין. למכשיר קוראים SleepGuard, והזמנתי אותו מארה"ב. עלה לא מעט, אך אני מוכרח לציין שזה מכשיר קומפקטי וחמוד להפליא. מעין "סרט" ששמים על המצח, והולכים לישון. השימוש העיקרי שלי בו היה כפידבק למדיטציות ודברים אחרים על חריקת השיניים, וגם בתקווה שאולי אפשר "לחנך" את הגוף לא לחרוק ע"י המכשיר – כי זו מטרתו: קובעים לו רמת רגישות וחוזק הצפצוף, וברגע שהוא מזהה חריקת שיניים הוא מצפצף כדי שתתעורר. ניסיתי אותו במשך תקופה מסויימת כדי לראות אם יש שיפור, ולא היה. הממציא טוען שזה עוזר מאוד, אז אם יש מישהו שמעוניין, הוא/היא מוזמנים ליצור איתי קשר.
ניסיתי גם היפנוזה, כדי לראות אם זה משהו עמוק יותר. הלכתי ל-9 מפגשים (דרך קופת החולים), ולמרות שהיה כיף לעשות הרפיה פעם בשבוע, זה לא הוביל אותי לשומקום. הסיבה העיקרית, לדעתי, היא שאין לי דמיון חזותי, ולכן קשה למטפלת להוביל אותי לרגיעה עמוקה. נושא הדמיון החזותי הוא נושא נפרד, ובטח אכתוב עליו בבוא היום.
ניסיתי דברים "משחררים" נוספים, כמו קונדליני (ראו פוסט שכתבתי באוגוסט) ועוד – וכלום.
הייתי תקוע. הייתה לי הרגשה שיש פה משהו עמוק יותר, שקשור גם לדמיון החזותי שלי (שקיים רק כשאני על סף שינה ובחלומות), כי גם כשהתעוררתי בלילה בזמן חריקה, לא הרגשתי בסטרס. מה שכן, רוב החלומות שלי הם חלומות לא מאוד נעימים, שכעט תמיד יש שם רדיפה/הסתתרות.
ואז החלטתי ללכת למתקשרת. היא מישהו שכבר פגשתי אותה בעבר, ואבי ממליץ עליהם מאוד, אז קבעתי בגישה והלכנו, האישה ואני.
התובנה שיצאנו משם, זה שהיו לי כמה גלגולים קשים, והאחרון ביניהם היה כשהייתי נער בשואה. זה נתן הסבר לכל מיני תופעות שיש לי בחיי היומיום, והמתקשרת הסבירה גם את הקשר שיכול להיות לחריקת השיניים. אני לא אכנס לכל התאוריה וההסבר של עולם הנשמות, בעיקר כי אני לא ממש יודע, אך בקצרה הטענה היא שמס' גלגולים לא הסתיימו טוב, כך שניצוץ הנשמה לא עלה בחזרה, ובזמן השינה נוצר הקשר בין הניצוץ שלי ולבין האחרים, מה שיוצר את הבלאגן הזה. הפתרון – לעזור לאותם ניצוצות "לעלות" בחזרה, ואז הם יעזבו אותי בשקט.
שבוע אחרי הדבר הזה בוצע (שוב, לא נכנס לפרטים), ועכשיו אני חודש אחרי, ללא סד הלילה. לצערי איך עלי את מכשיר הביו-פידבק כדי לדעת בוודאות, אך יש לי את הפיבק של האישה ואת החלומות שלי, שלאחרונה הם שונים ויותר רגועים.
מה אומר לכם – זה נשמע קצת כמו ממבו-ג'מבו, ואני עדיין לא יכול להגיד בוודאות שנפטרתי מזה, אך כרגע זה מרגיש טוב.
